הן מלוות אותנו כבר אלפי שנים. שורשיהן מתועדים החל מהתקופה הפרהיסטורית, כאשר השתמשו בני האדם בצלחות פשוטות שנעשו מאבנים שטוחות או מחומרים טבעיים כמו עלים ועץ. במהלך השנים, עם התפתחות הציוויליזציות, החלו להופיע צלחות מחימר ומחרס.
בימי מצרים העתיקה, יוון ורומא, השתכללו הטכניקות לייצור כלי חרס והצלחות הפכו לכלי שימושי ונפוץ יותר. בימי הביניים, התחילו בני האצולה באירופה להשתמש בצלחות ממתכת, ובתקופת הרנסנס נוצרו צלחות חרסינה מעוטרות במלאכת יד, שהיו סמל סטטוס לבני המעמד הגבוה.
עם פרוץ הסחר בין סין לאירופה, החלה גם הפופולריות של חרסינה להתרחב בעולם המערבי. צלחות החרסינה הסיניות, שהיו עדינות ומעוטרות בדוגמאות מורכבות, הפכו ליקרות ערך ונחשבות.
כיום, צלחות מגיעות במגוון עצום של חומרים ועיצובים, מחומרי קרמיקה וחרסינה ועד לזכוכית ומתכות, וממלאות תפקיד מרכזי בחיי היום-יום שלנו. הן משקפות את הטעמים האישיים של כל אחד ומשמשות לא רק ככלי הגשה, אלא גם כאלמנט עיצובי ואמנותי בשולחן האוכל.
עם השאיפה לשיפור חווית האכילה והפיכת המנהגים סביב השולחן למסודרים ומכובדים יותר. כבר בתרבויות עתיקות, כמו מצרים, מסופוטמיה, יוון ורומא, ניתן למצוא עדויות לשימוש בצלחות, קערות וכלי אוכל שונים, אשר היו עשויים חרס, מתכות ואף עץ, ושימשו את בני המעמדות הגבוהים.
אחד היתרונות הבולטים של כלי חרסינה הוא עמידותם לאורך זמן.
